תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג
 
האזנה לפרק זה


נחמיה פרק ב

א וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ--יַיִן לְפָנָיו; וָאֶשָּׂא אֶת-הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ, וְלֹא-הָיִיתִי רַע לְפָנָיו.  ב וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים, וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה--אֵין זֶה, כִּי-אִם רֹעַ לֵב; וָאִירָא, הַרְבֵּה מְאֹד.  ג וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה; מַדּוּעַ לֹא-יֵרְעוּ פָנַי, אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית-קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה, וּשְׁעָרֶיהָ, אֻכְּלוּ בָאֵשׁ.  {ס}  ד וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ, עַל-מַה-זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ; וָאֶתְפַּלֵּל, אֶל-אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם.  ה וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ--אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, וְאִם-יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ:  אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל-יְהוּדָה, אֶל-עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי--וְאֶבְנֶנָּה.  ו וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ, עַד-מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכְךָ--וּמָתַי תָּשׁוּב; וַיִּיטַב לִפְנֵי-הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵנִי, וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן.  ז וָאוֹמַר, לַמֶּלֶךְ--אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, אִגְּרוֹת יִתְּנוּ-לִי עַל-פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר:  אֲשֶׁר, יַעֲבִירוּנִי, עַד אֲשֶׁר-אָבוֹא, אֶל-יְהוּדָה.  ח וְאִגֶּרֶת אֶל-אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יִתֶּן-לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת-שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר-לַבַּיִת וּלְחוֹמַת הָעִיר, וְלַבַּיִת, אֲשֶׁר-אָבוֹא אֵלָיו; וַיִּתֶּן-לִי הַמֶּלֶךְ, כְּיַד-אֱלֹהַי הַטּוֹבָה עָלָי.  ט וָאָבוֹא, אֶל-פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר, וָאֶתְּנָה לָהֶם, אֵת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ, שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים.  {פ}
י וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי, וְטוֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמֹּנִי, וַיֵּרַע לָהֶם, רָעָה גְדֹלָה:  אֲשֶׁר-בָּא אָדָם, לְבַקֵּשׁ טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  יא וָאָבוֹא, אֶל-יְרוּשָׁלִָם; וָאֱהִי-שָׁם, יָמִים שְׁלֹשָׁה.  יב וָאָקוּם לַיְלָה, אֲנִי וַאֲנָשִׁים מְעַט עִמִּי, וְלֹא-הִגַּדְתִּי לְאָדָם, מָה אֱלֹהַי נֹתֵן אֶל-לִבִּי לַעֲשׂוֹת לִירוּשָׁלִָם; וּבְהֵמָה, אֵין עִמִּי, כִּי אִם-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֲנִי רֹכֵב בָּהּ.  יג וָאֵצְאָה בְשַׁעַר-הַגַּיְא לַיְלָה, וְאֶל-פְּנֵי עֵין הַתַּנִּין, וְאֶל-שַׁעַר, הָאַשְׁפֹּת; וָאֱהִי שֹׂבֵר בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר-המפרוצים הֵם פְּרוּצִים, וּשְׁעָרֶיהָ, אֻכְּלוּ בָאֵשׁ.  יד וָאֶעֱבֹר אֶל-שַׁעַר הָעַיִן, וְאֶל-בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ; וְאֵין-מָקוֹם לַבְּהֵמָה, לַעֲבֹר תַּחְתָּי.  טו וָאֱהִי עֹלֶה בַנַּחַל לַיְלָה, וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחוֹמָה; וָאָשׁוּב, וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא--וָאָשׁוּב.  טז וְהַסְּגָנִים, לֹא יָדְעוּ אָנָה הָלַכְתִּי, וּמָה, אֲנִי עֹשֶׂה; וְלַיְּהוּדִים וְלַכֹּהֲנִים וְלַחֹרִים וְלַסְּגָנִים, וּלְיֶתֶר עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה--עַד-כֵּן, לֹא הִגַּדְתִּי.  יז וָאוֹמַר אֲלֵהֶם, אַתֶּם רֹאִים הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בָהּ, אֲשֶׁר יְרוּשָׁלִַם חֲרֵבָה, וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ:  לְכוּ, וְנִבְנֶה אֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם, וְלֹא-נִהְיֶה עוֹד, חֶרְפָּה.  יח וָאַגִּיד לָהֶם אֶת-יַד אֱלֹהַי, אֲשֶׁר-הִיא טוֹבָה עָלַי, וְאַף-דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר אָמַר-לִי; וַיֹּאמְרוּ נָקוּם וּבָנִינוּ, וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה.  {פ}
יט וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי, וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי, וַיַּלְעִגוּ לָנוּ, וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ; וַיֹּאמְרוּ, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים--הַעַל הַמֶּלֶךְ, אַתֶּם מֹרְדִים.  כ וָאָשִׁיב אוֹתָם דָּבָר, וָאוֹמַר לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ, וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו, נָקוּם וּבָנִינוּ; וְלָכֶם, אֵין-חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן--בִּירוּשָׁלִָם.


תנ"ך - עזרא / נחמיה - הכול
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י - נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג